כהן חלל, כהן בעל מום, בגדי כהונה – פסולי עבודה ודרשות הפסוקים

I. מקור הדרשות – קבלה, זריקה, וכלי שרת

קבלה: פסולה אם נעשתה ע”י כהן פסול או בכלי שאינו כלי שרת.
דרשה: “בני אהרן הכהנים” – דורשים שיהיה בכהן כשר ובכלי שרת.
גזירה שווה: מהלהלן (שמות כט: בני אהרן הכהנים המשוחים), אף כאן בכהן כשר ובכלי שרת.

מקשים על רש”י: כלי שרת ≠ בגדי כהונה; בגדי כהונה נלמדים מפסוק אחר (זבחים יז ע”ב: “אין בגדיהם עליהם אין כהונה עליהם”).
אילולא הגזירה שווה, לא היה צריך בגדים אלא היכן שכתובים; אך עתה כל מקום שנאמר “כהן בכיהונו” – בבגדים.

בן גרושה/חלוצה: עבודתו כשרה – “והיתה לו ולזרעו אחריו” – בין זרע כשר ובין זרע פסול.
- דרשות נוספות: “ברך ה’ חילו” – אפילו חללים שבשבט לוי, “ובאת אל הכהן” – אפילו כהן שנפסל.
בעל מום: עבודתו פסולה – “הנני נותן לו את בריתי שלום”, רק כשהוא שלם.

רש”י בזבחים: פוסל את החללים ובעלי המום בעבודת קבלה ע”פ “בני אהרן הכהנים”.
רש”י בקידושין: הפסוק “והיתה לו ולזרעו אחריו” עוסק בבן גרושה/חלוצה – עבודתו כשרה; “בריתי שלום” – בעל מום פסול.
הערה: הפסוק בקידושין מתייחס בעיקר לעבודה “מעבר לפרוכת” (זריקה), בעוד קבלה נעשתה במדבר מחוץ לאוהל מועד – ולכן יש להבדיל:
- בעל מום בקבלה: רק פסול, לא חילול.
- בעל מום בזריקה: גם חילול.
שאלה תהליכית: מה היחס של קבלה לעבודה – האם היא עבודה מהותית או טכנית?

רש”י: כלי שרת = בגדי כהונה.
תוספות: כלי שרת ≠ בגדי כהונה, אלא אילולא הגזירה שווה לא היו צריכים בגדים בכל עבודה.

סוג כהן	קבלה	זריקה	מקור הפסול/ההיתר	דיעבד / לכתחילה
כהן חלל	פסול	פסול (או חילול?)	“בני אהרן הכהנים”	דיעבד = מחלוקת
בן גרושה/חלוצה	כשר	כשר	“והיתה לו ולזרעו”	דיעבד כשר
בעל מום	פסול	חילול	“בריתי שלום”	דיעבד פסול
חסר בגדים	פסול	פסול	“אין בגדיהם עליהם”	דיעבד פסול
בלי כלי שרת	פסול	פסול	“בכלי שרת”	דיעבד פסול