חילוק ושוויות בין פיגול ולא לשמה

Distinctions and Parallels between Pigul and Lo Lishmah in Kodshim

I. יסודות הסוגיה (זבחים יג ע”א–ע”ב)

א. המשנה והגמרא

פסח וחטאת שנעשו שלא לשמן (או לשמן ושלא לשמן, להיפך), נפסלים.
פסול זה קיים בכל ארבע עבודות: שחיטה, קבלה, הולכה, זריקה (ר”ש מקל בהולכה).
רש”י: די במחשבה שלילית אחת בכל עבודה לפסול—even if also had positive intent.
תוספות: חולקים—די בכוונה בתחילת השחיטה, ואין צורך להמשיך כל הזמן.

ב. הבדל עקרוני: פיגול מול לא לשמה

רבא: יש לחלק בין מחשבת פיגול (חוץ לזמנו) למחשבת שלא לשמה (שינוי שם הקרבן).
לא כל מחשבות פסולות פוסלות אותו דבר; יש הבדל מהותי בחומרה, בזמן, ובהשלכות.
פיגול—פסול חמור, ענוש כרת, תלוי בעבודות המתרות (שחיטה, קבלה, זריקה).
לא לשמה—פסול רגיל, אין בו כרת, תקף בכל העבודות.

II. עיונים ראשוניים במפרשים

מרומי שדה

דן בפתרון הגמרא—הבדלים דקים בין מחשבות על פעולה עתידית לבין מחשבה בשעת מעשה.
מזהה שהגמרא לעיתים מחברת דיני פיגול ודיני לא לשמה, אך יש להבחין: פיגול הוא פסול “מחשבה כמעשה” (חידוש התורה), לא לשמה הוא פגם טבעי בכוונת הקרבן.

הגרי”ז

“מחשבת פסול” בקדשים נלמדת מ”לא יחשב”, ויש לה גדרים דומים לפיגול, אך לא זהות מוחלטת.
פיגול: מחשבה עצמה פוסלת, אף בלא מעשה, וזו גזירת הכתוב.
לא לשמה: פגם בכוונה, לא בכוח התורה להחשיב מחשבה כמעשה.
חילוק בין קבלה לזריקה: זריקה מרכזית (מתירה את הבשר/כפרה), לכן יש בה כוח לפסול במחשבה (פיגול), קבלה—פחותה.

הנציב

מחזק את החידוש שבפיגול: “מחשבה כמעשה” ממש, לא כן בפסול שלא לשמה.

III. קרן אורה: מחשבה לשמה בקדשים ובמקבילותיה

א. סתמא ולשמה – הבדל בין קדשים, גיטין, סוטה

בקדשים: ברירת מחדל היא לשמה. רק מחשבה אקטיבית לזבח אחר פוסלת.
בגיטין: חייב להיות לשמה ממש, סתם אינו מועיל. כתיבה להתלמד (לימוד) פסולה אף שלא לשם אחר.
מגילת סוטה: צדדים לכאן ולכאן; יש מקום להכשיר סתמא, אך לא תמיד.

ב. האם מצוות בכלל צריכות כוונה?

בקדשים (ואף במילה): סתמא לשמה קאי, אין צורך בכוונה מיוחדת (מחשבת חולין אינה פוסלת).
במצוות אחרות (שופר, לולב): צריך כוונה, כי אפשר לעשות לצורך רשות.
מתעסק (עושה בלי דעת מצווה): לא יוצא ידי חובת מצווה כלל.

ג. שינוי בעלים, שינוי קודש, לשם חולין

שינוי בעלים—פוסל בעיקר בזריקה.
שינוי קודש—פוסל רק אם מחשב לזבח אחר.
לשם חולין—בד”כ לא פוסל, אלא שלא עלו לבעלים (חטאת/פסח: יוצאות דופן).
פסח לשם חולין: מחלוקת בגמרא וברמב”ם.

IV. עקרונות והשלכות הלכתיות

טבלת השוואה: פיגול vs. לא לשמה

נושא	פיגול (חוץ לזמנו)	לא לשמה (שינוי שם הקרבן)
מקור הפסול	גזירת הכתוב (“לא יחשב”)	הלכה/דרשה – תלוי בלשמה
אופי הפסול	מחשבה עצמה פוסלת (כמעשה)	פגם בכוונה הרצויה
האם מחשבה כמעשה	כן – “מחשבה כמעשה”	לא – רק חיסרון בכוונה
היכן פוסל	רק בעבודות שמעכבות כפרה	בכל העבודות (שלא לשמה)
עונש על אכילה	כרת (אם אכל פיגול)	אין כרת
דיבור/מחשבה	די במחשבה בלבד	עיקר בכוונה, לא במעשה
האם סתמא מועיל?	לא רלוונטי	כן (סתם = לשמה)
האם מחשבת חולין פוסלת?	לא	לא (בד”כ), רק לזבח אחר

הבדלים בין מצוות:

נושא	קדשים	גיטין	מצוות כלליות	סוטה
האם סתם מועיל?	כן (סתם = לשמה)	לא	תלוי מהות המצוה	צדדים לכאן ולכאן
האם צריך כוונה?	רק להוציא מידי סתם	כן	לרוב כן	תלוי
האם מתעסק כשר?	כן (אלא אם קרא מיעט)	לא	לא	תלוי

V. עיונים והשלכות

פיגול—פסול ייחודי, חידוש שהתורה חידשה שמחשבה בלבד פוסלת.
לא לשמה—פסול “טבעי” במובן של פגם בכוונה, אינו חידוש כמו פיגול.
לא כל מחשבות פוסלות שוות: יש להבחין בין “פסול מחשבה” (פיגול) לבין חיסרון לשמה (לא לשמה).
הלכות רבות נבנות על הבחנה זו: באילו עבודות פוסלת מחשבה, האם הכהן/הבעלים צריך כוונה, כיצד מתייחסים למי שמתעסק/לא התכוון כלל.

VI. מקורות עיקריים

תלמוד בבלי מסכת זבחים יג ע”א–ע”ב
רש”י, תוספות (זבחים יג ע”א, ב ע”ב)
מרומי שדה מסכת זבחים יג ע”ב
חדושי הגרי”ז מסכת זבחים יג ע”א–ע”ב; עניינים סימן לח
הנציב (בהקשר לרעיון מחשבה כמעשה)
קרן אורה, הקדמה למסכת זבחים, ודברי הרמב”ם, תוספות, ראשונים נוספים
גיטין כ”ד ע”א; עירובין י”ג ע”א; פסחים קי”ד ע”ב; ע”ז כ”ז ע”א
רמב”ם הל’ חמץ ומצה פ”ו ה”ג; הל’ שופר פ”ב ה”ד; הל’ פסוהמ”ק
תוספות פסחים ס”א ע”א; תוספות ריש כל הגט; תוספות ע”ז; טורי אבן ר”ה; ר”ן ר”ה