התוכנית הלאומית לחיזוק עובדי מערכת הבריאות ומניעת שחיקה

ממצאי הסקר הלאומי | פברואר 2022

תהליך העבודה

מטרות התוכנית

מטרות הסקר

נתונים דמוגרפיים

מדדי שחיקה

משתני תוצאה נוספים

מדידת גורמי לחץ ומשאבים

• לשקף תמונת מצב לאומית וארגונית בנושא חוסן ושחיקת עובדים במערכת הבריאות הציבורית

• לזהות את הגורמים המשפיעים על שחיקת עובדים במערכת הבריאות תוך מתן ביטוי לקבוצות עובדים שונות מאפייני מקצוע, סוגי ארגונים, ושירותים במערכת

• לשמש בסיס התייחסות לקידום תוכניות התערבות ברמה לאומית וארגונית

מהם מרכיבי הסקר?

אילו עולמות תוכן כולל הסקר?

סעיף זה עוסק באיסוף נתונים על מאפיינים תעסוקתיים ואישיים של העובדים, המספקים הקשר לניתוח מגמות וגורמים המשפיעים על חוסנם ושחיקתם.

• רקע תעסוקתי

• דמוגרפיה

• קורונה

בסעיף זה נבחנים מדדים שונים של תשישות ושחיקה, המספקים תובנות על עומס העבודה והשפעותיו על רווחת העובדים.

• תשישות פיזית

• תשישות רגשית

• תשישות קוגניטיבית

מדדי תוצאה נוספים מספקים תמונה רחבה על מצבי בריאות, תפקוד תעסוקתי ותחושות אישיות שעשויות להוות אינדיקציה לשחיקה.

• סימפטומים של דיכאון

• תפקוד בעבודה

• מצב בריאות

• מצבי סיכון

• רצון לעזוב

פרק זה מתמקד בגורמי הלחץ ובמשאבים הזמינים לעובדים, הנוגעים לתנאי העבודה, לתהליכי העבודה ולרווחת העובדים.

• קריירה והערכה

• תהליכי עבודה והכשרה

• עומסים ותנאי עבודה

• רווחת העובד

גורמי לחץ ומשאבים

תהליכי עבודה והכשרה

• השפעה ויוזמה
  
• נגישות למידע ארגוני
• בירוקרטיה וסחבת
• חוסר תיאום בין בעלי תפקידים
  
• אווירת שיתוף ועזרה הדדית
  
• מחסור בהדרכה להתמודדות עם חולי ומוות
  
• חוסר בידע וכלים מקצועיים

רווחת העובד

• מחויבות לבריאות העובד
  
• תמיכה ארגונית בקשרים אישיים
  
• תחושת מוגנות בעבודה
• חשיפה לאלימות פיזית או מילולית
• התערבות מצד ממונים
  
• חשיפה להטרדה מינית

עומסים ותנאי עבודה

• עומס עבודה
  
• קושי לשלב בין צרכי הפרט לעבודה
  
• עומס מטלות אדמיניסטרטיביות
  
• מערכות חשובות שאינן מתפקדות
  
• סביבת עבודה פיזית קשה
  
• עומס פיזי

קריירה והערכה

• מערכת הערכות מטפחת את המקצוע
  
• שכר ותנאים הוגנים
  
• הכרה והערכה
• אפשרות לפיתוח הקריירה בארגון
  
• גיוון ועיניין בעבודה
  
• משמעות בעבודה

שיעור ההיענות לסקר

מקרב הרופאים ענו רק 15% מהפוטנציאל, והיא האוכלוסיה עם שיעור ההיענות הנמוך ביותר

לעומתם מקצועות הבריאות עם שיעור ההיענות הגבוה ביותר 27%

מה זה אומר?

ומה כדאי לעשות

התפלגות המשיבים למול האוכלוסיה בפועל

מקצועות הבריאות: יש ייצוג יתר במדגם עם 24%, לעומת 22% באוכלוסייה.

מנהל ומשק: ייצוג חסר במדגם עם 29%, לעומת 32% באוכלוסייה. באופן דומה, יצוג חסר גם בתחום הסיעוד.

רפואה: יציבות יחסית עם אחוזים דומים במדגם ובאוכלוסייה.

שיעור היענות הוא מדד קריטי להצלחת סקר, שכן הוא משקף את המידה שבה הנבדקים מגיבים לסקר. בתרשים ניתן לראות הבדלים בשיעורי ההיענות בין קבוצות מקצוע שונות, כאשר שיעור ההיענות הגבוה ביותר נמצא בקרב מקצועות הבריאות (27%), ואילו שיעור ההיענות הנמוך ביותר נמצא בקרב רופאים (15%).

שיעור היענות גבוה מבטיח שיותר נקודות מבט מיוצגות, מה שמשפר את אמינות ומידת הכלליות של הממצאים. לעומת זאת, שיעור היענות נמוך, כפי שנראה אצל קבוצות מסוימות בתרשים, עלול ליצור הטיה (Bias), שבה תת-קבוצות אינן מיוצגות כראוי, מה שעלול להטות את התוצאות ולהוביל למסקנות שגויות.

כדי לשפר את שיעור ההיענות בסקר של השנה הבאה, ניתן לשקול את הפעולות הבאות:

1. שיפור התקשורת עם הנבדקים: להדגיש את חשיבות הסקר והשפעתו על קבלת החלטות, ולציין כיצד התשובות שלהם יתרמו לשיפור במערכת.
2. מתן תמריצים: למשל, תמריצים חומריים או סמלים של הערכה למשתתפים.
3. פשטות ונוחות: לוודא שהסקר קצר, ברור, ונגיש מכל מכשיר.
4. מעקב ותזכורות: שליחת תזכורות תקופתיות למי שלא השיבו.
5. התאמה תרבותית: לוודא שהשפה והתוכן מותאמים לכל קבוצות האוכלוסייה הרלוונטיות.

באמצעות צעדים אלו, ניתן להעלות את שיעור ההיענות ולהבטיח ייצוג מדויק ואמין יותר של כלל העובדים.

עד כאן הדמו

נבנה על ידי מכון שריד, כהדגמה ל-Scrollytelling.

לפרטים נוספים: אתר מכון שריד