Shir & Tzufit
Descriptive Statistics
Table 1
Description of the sample:
| Characteristic | N = 1091 |
|---|---|
מגדר |
|
נקבה |
55 (50%) |
זכר |
54 (50%) |
מצב משפחתי |
|
רווק/ה |
80 (73%) |
נשוי/ה |
20 (18%) |
פרוד/ה, גרוש/ה, אלמנ/ה |
9 (8.3%) |
מידת דתיות |
|
דתי |
43 (39%) |
חילוני |
41 (38%) |
מסורתי |
25 (23%) |
סוג עבודה |
|
משרד |
53 (49%) |
היברידי (בית ומשרד) |
30 (28%) |
בית |
26 (24%) |
| 1 n (%) | |
| Characteristic | בית, N = 261 | היברידי (בית ומשרד), N = 301 | משרד, N = 531 | p-value2 |
|---|---|---|---|---|
| satis | 79 (8) | 79 (9) | 76 (8) | 0.3 |
| open | 25.2 (4.4) | 24.9 (5.0) | 25.1 (4.1) | >0.9 |
| neuro | 16.3 (3.9) | 16.5 (3.2) | 15.1 (2.9) | 0.12 |
| 1 Mean (SD) | ||||
| 2 One-way ANOVA | ||||
Hypothesis Testing
H1
לצורך השוואת שביעות הרצון בין עובדי משרד לעובדי בית/היברידי נדרשת בדיקה מקדימה של התפלגות נורמלית. מבחן שפירו-וילק הצביע על כך שההתפלגות אינה נורמלית בקרב עובדי משרד (W = 0.842, p < .001) וגם לא בקרב עובדי בית/היברידי (W = 0.916, p < .001). לפי ממצא זה לא ניתן להניח נורמליות של משתנה זה ויש להשתמש בחלופה למבחן t.
| work | variable | statistic | p |
|---|---|---|---|
| home/hybrid | satis | 0.8416 | 3.346e-06 |
| office | satis | 0.9162 | 0.001208 |
לצורך בדיקת השערת מחקר 1, קיבצנו יחדיו עובדים אשר מועסקים מהבית ועובדים אשר מועסקים במתכונת היברידית. בוצע מבחן מאן-ויטני לבדיקת ההבדל בשביעות הרצון בין עובדי בית/היברידי (Md = 81, IQR = 6) לבין עובדי משרד (Md = 77, IQR = 10). סטטיסטיקה תיאורית נוספת נתונה בטבלה שלהלן:
| Characteristic | home/hybrid, N = 56 | office, N = 53 | p-value1 |
|---|---|---|---|
| satis | 0.022 | ||
| Median (IQR) | 81 (77, 83) | 77 (72, 82) | |
| Mean (SD) | 79 (8) | 76 (8) | |
| Range | 54, 90 | 48, 88 | |
| 1 Wilcoxon rank sum test | |||
H2
H2A
לצורך בדיקת השערת מחקר 2א שגרסה כי ישנו קשר ישר בין פתיחות מחשבתית לבין שביעות הרצון מהעבודה חושב מקדם המתאם של פירסון (r = 0.21) ונמצא שאין קשר מובהק סטטיסטית (t(24) = 1.06, p = .299 ).
# A tibble: 1 × 8
var1 var2 cor statistic p conf.low conf.high method
<chr> <chr> <dbl> <dbl> <dbl> <dbl> <dbl> <chr>
1 satis open 0.21 1.06 0.299 -0.191 0.554 Pearson
H2B
מקדם המתאם של פירסון (r = -0.27) בין נוירוטיות ושביעות רצון מהעבודה בקרב עובדי משרד בלבד נמצא על גבול המובהקות (t(51) = -2.00, p = .0508) אבל הוא הפוך מהכיוון ששוער. זהו קשר חלש המצביע על כך שאנשים בעלי נוירוטיות גבוהה פחות מרוצים ממקום עבודתם.
# A tibble: 1 × 8
var1 var2 cor statistic p conf.low conf.high method
<chr> <chr> <dbl> <dbl> <dbl> <dbl> <dbl> <chr>
1 satis neuro -0.27 -2.00 0.0508 -0.503 0.000582 Pearson
H3
לצורך בדיקת השערת מחקר 3, בשלב הראשון, הותאם לנתונים מודל רגרסיה ליניארית המסביר את שביעות הרצון מהעבודה באמצעות המשתנים הבאים:
- סוג העבודה - משרד בלבד או היברידי/בית.
- ציון בפתיחות מחשבתית.
- ציון בנוירוטיות.
תוצאות האמידה נתונות בטבלה שלהלן:
| Estimate | Std. Error | t value | Pr(>|t|) | |
|---|---|---|---|---|
| (Intercept) | 77.22 | 5.827 | 13.25 | 3.748e-24 |
| workמשרד | -3.133 | 1.568 | -1.997 | 0.04836 |
| open | 0.3414 | 0.1763 | 1.936 | 0.0555 |
| neuro | -0.429 | 0.2391 | -1.794 | 0.07566 |
נמצא כי המודל מובהק סטטיסטית (F(4,104) = 2.6, p = .040) אך הוא בעל כוח הסבר חלש (R^2 = 9%). נמצא כי עבודה במשרד קשורה לשביעות רצון פחותה (t(101) = -1.997, p = .048). המקדם של פתיחות מחשבתית היה על גבול המובהקות (t(101) = 1.936, = .056) ומרמז על כך שאנשים בעלי פתיחות מחשבתית גבוהה יותר מדווחים על שביעות רצון גבוהה יותר. המקדם של נוירטיות אינו מובהק סטטיסטית (t(101) = -1.794, p = .076) אך כיוונו מרמז על כך שאנשים בעלי נוירוטיות גבוהה יותר פחות שבעי רצון מעבודתם.
בשלב השני הוספנו למודל גורם אינטראקציה בין נוירויטת לבין סוג העבודה. תוצאות האמידה של מודל זה נתונות בטבלה הבאה:
| Estimate | Std. Error | t value | Pr(>|t|) | |
|---|---|---|---|---|
| (Intercept) | 74.27 | 6.502 | 11.42 | 4.567e-20 |
| workמשרד | 4.697 | 7.818 | 0.6008 | 0.5493 |
| open | 0.3296 | 0.1766 | 1.866 | 0.06483 |
| neuro | -0.2313 | 0.3075 | -0.7523 | 0.4536 |
| workמשרד:neuro | -0.5005 | 0.4896 | -1.022 | 0.309 |
התוספת לשונות המוסברת במודל עם אינטראקציה זו אינה מובהקת סטטיסטית, (F(1,104) = 1.0451, p = .309).
Analysis of Variance Table
Model 1: satis ~ work + open + neuro
Model 2: satis ~ work + open + neuro * work
Res.Df RSS Df Sum of Sq F Pr(>F)
1 105 6757.1
2 104 6689.9 1 67.224 1.0451 0.309
בוצעה בדיקה נוספת באמצעות הוספת גורם אינטראקציה בין פתיחות מחשבתית לבין סוג העבודה. גם במקרה זה, התוספת לשונות המוסברת אינה מובהקת סטטיסטית (F(1,104) = 0.203, p = .654).
Analysis of Variance Table
Model 1: satis ~ work + open + neuro
Model 2: satis ~ work + open * work + neuro
Res.Df RSS Df Sum of Sq F Pr(>F)
1 105 6757.1
2 104 6744.0 1 13.141 0.2026 0.6535
לסיכום, השערת מחקר 3 לא אוששה מהנתונים. נמצא כי אנשים בעלי נוירוטיות גבוהה פחות מרוצים ממקום עבודתם, ללא קשר לסוג העסקתם. לא נמצאה עדות למיתון של הקשר בין אישיות לשביעות רצון על ידי סוג ההעסקה.
Summary
H1: נמצא שיש קשר בין צורת ההעסקה לבין שביעות הרצון. עובדי בית/היברידי מדווחים על שביעות רצון גבוהה יותר מאשר עובדי משרד.
H2: בניתוח הממוקד בכל קבוצה של צורת העסקה לא נמצאו קשרים משמעותיים בין שביעות הרצון ותכונות האישיות.
H3: לא נמצא אפקט מיתון של סוג העבודה על הקשר בין תכונות אישיות לשביעות הרצון מהעבודה.
Points for discussion
באופן כללי, אנשים נוירוטיים פחות שבעי רצון מעבודתם.
אנשים בעלי פתיחות מחשבתית נוטים להיות מרוצים יותר.
יתכן ואנשים בעלי פתיחות מחשבתית מגיעים יותר לעבודות המאפשרות עבודה מהבית בעקבות תכונה זו (צריך רפרנס)
יתכן וסוג העבודות שנדגמו בסקר מתערב בקשר בין סוג ההעסקה לבין שביעות רצון. למשל, עובדי הייטק וצווארון לבן עובדים יותר מהבית, ללא קשר לתכונות האישיות שלהם, ואלו עבודות הקשורות בשביעות רצון מוגברת. זאת לעומת עובדים. שאין להם מלכתחילה אפשרות לעבודה מרחוק (למשל אשת קבע, עובד תחזוקה וכו׳)
Limitations and future study
מגבלה עיקרית: מדובר במדגם נוחות וסוג העבודות שנדגמו אינו מייצג את המגוון הקיים באוכלוסיה.
לא כל עבודה ניתנת להיברידיזציה, למשל עובדי סיעוד לא יכולים לעבוד מרחוק והדבר ממסך את האפקט הפוטנציאלי של עבודה מהבית על תתי-אוכלוסיות אלו.
יש לקחת בחשבון שבעבודות רבות העבודה מרחוק הינה אילוץ שנתקבע עקב מגיפת הקורונה, ויתכן והתנאים לעבודה מהבית לא מותאמים לכך. למשל, לא לכל עובד יש משרד ביתי, חיבור מרחוק פחות נוח מאשר ישיבה מול המחשב במשרד, סוג העבודה שמבצעים מהבית שונה מזו שמבצעים במשרד ועוד.
מחקר המשך צריך להתמקד בקבוצת עובדים ספציפית (לדוגמה פקידים) ולערוך השוואה בין עובדי משרד לעובדים היברידיים.